מושגי יסוד בנוגע להריון, לידה וראשית ההורות להורה המהגר המתחיל –

מדריך מקוצר על דברים שחשוב לדעת למי שעתידים להיות הורים בגרמניה / להורים בראשית דרכם

 

הורים/ הורים לעתיד יקרים,

בעוד שאין כל ספק שהורות מביאה עמה דברים נפלאים, משני חיים ומשמעותיים, היא גם מתאפיינת בלא מעט אתגרים, שאלות וקשיים לאורך הדרך. תוסיפו על זה את העובדה שהכניסה להורות הינה בתוך סטטוס של הגירה, שהינה בהגדרה אירוע משברי בפני עצמו, ועוד לגרמניה- שהינה אם כל הבירוקרטיות, והרי לכם.ן פוטנציאל אדיר למצוקה.

בדיוק בשל כך, ועל מנת להקל אפילו במעט את התחושות, ניסינו לרכז עבורכם.ן במדריך זה רשימת מונחים בעברית וגרמנית, והסברים על הצעדים הראשונים בדרך להורות בגרמניה, וכן מידע ראשוני על הקצבאות והזכויות הנוספות להן זכאיות נשים בהריון והורים לתינוקות בגרמניה.

רגע לפני שצוללים לכל ההסברים תזכורת קצרה, מתן׳ הינו קו קשב ותמיכה בעברית, אנונימי וללא עלות, שאפשר לדבר בו על כל קושי שעולה (ללא קשר לעוצמתו או תדירותו) ופתוח לכולם.ן כל יום בין השעות 20:00-22:00 (שעון גרמניה). אנחנו כאן, מחכים.ות לשמוע מכם.ן.  במספר 0800-0001642 (למחייגים בגרמניה), 493023283794 + (למחייגים מכל אירופה) ובשיחת וואטסאפ למספר +49-176-84958019.

 

במדריך תמצאו הסברים על הנושאים הבאים:

1. טיפול מניעתי בהריון (בדיקות רפואיות במהלך ההריון) – Schwangerschaftsvorsorge
2. מיילדת – Hebamme
3. לידה
4. טיפול לאחר לידה – Wochenbett
5. חופשת לידה/ הגנת אמהות – Mutterschutz
6. זמן הורים – Elternzeit
7. קצבת ילדים – Kindergeld
8. קצבת הורים – Elterngeld
9. מרכזי הורה-ילד
10. מסגרות חינוך לגיל הרך

 

טיפול מניעתי בהריון (בדיקות רפואיות במהלך ההריון) – Schwangerschaftsvorsorge:

בבדיקה הראשונה מקבלת האישה ההרה "פנקס הריון" (Mutterpass). בפנקס מפורט מידע כללי לגבי בריאות האשה, מהלך ההריון וסיבוכים במידה וקיימים.

על מנת לזהות מוקדם סיכונים מיוחדים או סיכוני-לידה ירשמו הפרטים הבאים:

• גיל האם
• מחלות רקע של האם (למשל – סכרת, אסתמה, אפילפסיה, מחלות לב, מחלות כליות, לחץ דם גבוה וכו')
• לידות קודמות מוקדמות, ניתוחים קיסריים, הפלות
• גורם רזוס (זיהוי ע״י בדיקת דם סטנדרטית האם ה-Rh, שאינו מרכיב חלבוני בכדורויות הדם האדומות, הינו שלילי או חיובי)
• הריון עם עוברים מרובים
• מחלות תורשתיות מסויימות במשפחה

במידה ואחד הוא יותר מהגורמים הנ״ל קיים בהריון עשויות להתבצע בדיקות בתדירות גבוהה יותר מהרגיל.

באופן סטנדרטי, עד החודש השביעי להריון מתבצעת בדיקה כל ארבעה שבועות ולאחר מכן כל שבועיים. לא בכל בדיקה יתבצע אולטרסאונד אבל תמיד יבדקו – לחץ דם, משקל ובדיקת שתן.

בין היתר, ניתן לבצע את הבדיקות הרפואיות הבאות בהתאם להמלצת רופא והן ממומנות ע"י ביטוח בריאות סטטוטורי (gesetzlichen Krankenkasse):

• אולטרסאונד: שלוש בדיקות בהריון, בחודשים השלישי, השישי והשמיני.
• בדיקת סכרת הריון בחודש שישי או שביעי.
• בדיקות דם נוספות: איידס, עגבת, קביעת גורם הרזוס של הילד ובדיקת נוגדנים.
• בדיקה טרום לידתית לא פולשנית (NIPT) לטריזומיה 13, 18 ו-21- בדיקה זו משולמת ע"י ביטוח בריאות סטטוטורי רק במקרים מוצדקים.

בדיקת המשך לאחר לידה:

• על האישה לחזור לבדיקת מעקב לרופא הנשים בסביבות שישה עד שמונה שבועות לכל המאוחר לאחר הלידה (תקופה זו מכונה משכב לידה).

מיילדת – Hebamme:

לאישה היולדת יש זכות לעזרה ממיילדת. עזרה זאת ניתנת במהלך בדיקות ההריון, בזמן הלידה ועד 12 שבועות לאחר הלידה.

על האישה ההרה למצוא בעצמה מיילדת  וליצור עמה קשר באופן ישיר (בטלפון או אימייל). את המיילדת ניתן למצוא בכל מני דרכים, הדרך הטובה ביותר הינה דרך המלצות של חברים ונשים שכבר חוו לידה, אך ניתן גם להיעזר באתרים שונים לחיפוש מיילדות (למשל hebammensuche.de), ניתן להיעזר ברשימות שקיימות בבתי החולים / בתי היולדות / בקליניקות של רפואת נשים או באתרים של ביטוחי הבריאות.

אם הלידה מתבצעת בבית החולים, היא בדרך כלל תנוהל ע"י מיילדת של הקליניקה עצמה, אלא אם נקבעה מראש מיילדת מלווה (Beleghebamme) אך זה לא תמיד אפשרי.

לידה:

בגרמניה האישה יכולה לבחור האם ללדת בבית חולים, בבית או בבית יולדות. בכל אחת מהאפשרויות יש להרשם ללידה עוד במהלך ההריון.

• לידה בבית חולים/ קליניקה – לידה בבית חולים תלווה באחות מטעם בית החולים. בחלק מבתי החולים ניתן לשכור מראש את שירותיה של אחות מלווה מסויימת. המיילדות הן לרוב עצמאיות העובדות בבתי החולים. בפועל, מסובך לקבוע עם מיילדת מראש, משום שהביקוש עבורן גבוה.
• לידה בבית יולדות – במהלך לידה בבית יולדות, היולדת מטופלת על ידי צוות של מיילדות (לא רופאים/ות). בדרך כלל הלידה תנוהל על ידי המיילדת שלוותה את ההריון עצמו.
• לידת בית – בלידת בית תגיע המיילדת לבית.

Wochenbett- טיפול לאחר הלידה:

עד עשרה ימים לאחר הלידה ניתן לבקש ביקורים יומיים של המיילדת בבית. לאחר מכן ועד לשבוע ה-12 לאחר הלידה ניתן לבקש עד 16 ביקורים של המיילדת בבית. לאחר תקופה זו הביקורים של המיילדת ימומנו על ידי קופת החולים רק בהינתן הוראת רופא.

ייעוץ הנקה מתבצע ע"י המיילדת המלווה בזמן ה-Wochenbett. חלק מהמיילדות עוברות הכשרה נוספת כמייעצות הנקה.

חופשת לידה/ הגנת אמהות – Mutterschutz:

חופשת הלידה היא קודם כל איסור מוחלט על עבודה במהלך 8 השבועות שלאחר הלידה. חופשת הלידה תקפה לכל סוג של העסקה כולל פרקטיקום ואווסבילדונג (Ausbildung). היולדת זכאית לחופשת לידה החל מ-6 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער. אם הילד/ה נולדים לפני התאריך המשוער חופשת הלידה נמשכת בכל זאת 14 שבועות בסך הכל. במקרים הבאים חופשת הלידה נמשכת עד 12 שבועות לאחר הלידה:

• לידה מוקדמת (פג)
• לידה של יותר מתינוק אחד (תאומים, שלישיה וכו')

אין חובה להודיע למעסיק על הריון, לא בראיון עבודה וגם לא אחר כך, אך לא ניתן לממש חופשת לידה בלי להודיע למעסיק.

להלן מקצועות אסורים במהלך הריון:

• עבודה עם סכנת תאונות גבוהה
• עבודות בקווי ייצור
• עבודת לילה, כלומר עבודה בין השעות 20:00 – 6:00 בבוקר
• עבודה בימי ראשון או חגים
• עבודה עם חומרים מסוכנים לבריאות, קרינה, אבק, גזים, אדים, חום, קור, לחות, רעידות, רעש או חומר זיהומי
• עבודה הכולל הרמה או נשיאה באופן קבוע או מדי פעם של משאות במשקל של יותר מ-5 קילוגרם ללא עזרים מכניים
• עבודה הדורשת לעתים קרובות להתמתח, להתכופף או לעבוד במצב כפוף
• עבודה הכוללת הפעלה של ציוד או מכונות המפעילים עומס מיוחד על כפות הרגליים
• עבודה עם סיכון מיוחד לחלות במחלת מקצוע (הגדרה ביטוחית למחלות שעשויות להגרם בגלל העבודה)
• עבודה הכוללת נהיגה באמצעי תחבורה
• מהחודש השישי להריון: עבודה הכוללת ארבע שעות רצופות של עמידה או עבודה בה התנועה מאוד מוגבלת.

הגנה מפיטורין:

מתחילת ההריון ועד ארבעה חודשים לאחר הלידה המעסיק מנוע מלפטר את העובדת, למעט במקרים חריגים. כמו כן, העובדת רשאית להתפטר בכל שלב.

הנקה בזמן העבודה:

בשנת חייו הראשונה של התינוק/ת על המעסיק לשחרר את העובדת לטובת הנקה לפחות פעמיים ביום למשך חצי שעה כל פעם או פעם אחת ביום למשך שעה.

 

זמן הורים – Elternzeit:

להורים בגרמניה יש זכות לדרוש "זמן הורים" מהמעסיקים שלהם, בכל סוג של חוזה עבודה (משרה מלאה, חלקית וכו'). זמן ההורים הוא למעשה חופשה ללא תשלום או צמצום שעות העבודה, תוך שמירה על מקום העבודה והגנה מפיטורין. במקום המשכורת מקבלים ההורים "קצבת הורים", עבורה יש להגיש בקשה בתהליך נפרד (הרחבה בהמשך).

בזמן ההורים ניתן לעבוד באופן חלקי בלבד, עד 32 שעות בשבוע.

זמן הורים מקסימלי לכל הורה (אמהות ואבות) הוא עד שלוש שנים ותקף עבור הורים שחיים עם ילדיהם באותו משק הבית ומגדלים אותם בעצמם. זמן הורים ניתן לממש עד הגיעו של הילד/ה לגיל 8.

כל הורה זכאי לזמן הורים ללא תלות בהורה הנוסף. כלומר, שני ההורים יכולים להיות במקביל בזמן הורים.

יש להגיש בקשה למעסיק 7 שבועות לפני תחילת זמן ההורים, בכתב, במסמך חתום על ידי ההורים.

ישנם חוקים נוספים למקרים מיוחדים – לידת ילד נוסף במהלך זמן הורים, לידת תיאומים, ילדים מאומצים, הגשת בקשה לזמן הורים בהתראה קצרה וכו'.

 

קצבת ילדים – Kindergeld:

הקצבה הינה קצבה חודשית, אשר מתקבלת בהעברה בנקאית לחשבון של אחד ההורים. עבור כל ילד מקבל אחד ההורים 250 יורו בחודש.

גובה הקצבה הוא זהה לכל ההורים ללא תלות בהכנסה, עבודה, או כל פרמטר אחר של ההורים.

לאחר הרישום ל-Kindergeld תהיו זכאים למספר הטבות מס הקשורות בהוצאות על ילדים.

מי זכאי לקצבת ילדים?

הזכאות לקצבה היא להורים לילדים עד גיל 18, ויכולה להימשך עד הגיע הילדים לגיל 25 בתנאים מסוימים, למשל אם הילדים בעלי מוגבלויות. הילדים יכולים להיות ילדים ביולוגים, מאומצים, ילדים של בן/ בת זוג או נכדים (במקרה בו אתם מתגוררים איתם).

מקום המגורים של ההורים צריך להיות בגרמניה והם צריכים להחזיק באישור שהייה כלשהו. אין צורך באזרחות אירופאית!

על הילדים להתגורר ולהיות רשומים במדינה באיחוד האירופי או במדינות איסלנד, ליכטנשטיין, נורווגיה או שוויץ, ללא תלות באזרחות של הילדים.

עבור כל ילד, מבוגר אחד זכאי לקצבה, כלומר שני מבוגרים לא יקבלו קצבה עבור אותו הילד.

הגוף האחראי על קצבות הילדים נקרא Familienkasse (קופת משפחה). ייתכן והם ידרשו הוכחה שאין כפילות קצבאות, כלומר שאתם לא מקבלים קבצת ילדים גם בישראל וגם בגרמניה. הוכחה כזאת ניתן להנפיק בתחום קשרי חוץ בביטוח לאומי יצירת קשר- קשרי חוץ.

איך מגישים בקשה לקצבת ילדים?

ממלאים את הטופס (טופס קצבת ילדים), מדפיסים, חותמים ושולחים בדואר ל- Familienkasseבעיר מגוריכם. את הכתובת תוכלו למצוא ע"י כתיבת המיקוד שלכם (PLZ) בשורת החיפוש בקישור הבא:

https://www.kindergeld.org/familienkassen/

 

קצבת הורים – Elterngeld:

קצבת הורים ניתן לקבל רק אם עובדים לא יותר מ-32 שעות בשבוע. לא הכרחי להיות בזמן הורים כדי לקבל קצבת הורים (למשל אם מראש חוזה העבודה הוא למשרה של 32 שעות בשבוע או פחות).

קצבת הורים מקבלים במשך 12 חודשים. אם שני ההורים מקבלים את הקצבה הם יכולים לקבל עד עד 14 חודשים, ולחלק בניהם את הזמן איך שהוא רוצים כאשר כל אחד מההורים מקבל לפחות לפחות 2 חודשים. כלומר שני ההורים של אותו/ה הילד/ה לא יקבלו את הקצבה במקביל באותו החודש.

קצבת ההורים היא בגובה של 65% מההכנסה נטו של ההורה לפני הלידה. הורים שלא הייתה להם הכנסה לפני הלידה או שההכנסה שלהם לא השתנתה מכיוון שנשארו במשרה חלקית באותו ההיקף אחרי הלידה, מקבלים קצבה בגובה 300 יורו בחודש. הקצבה המקסימלית שניתן לקבל היא 1.800 יורו בחודש.

הביטוח הרפואי נשאר זהה בזמן קבלת קצבת ההורים.

הורים שאינם אזרחי גרמניה זכאים גם כן לקבצת הורים במקרים הבאים:

• עם היתר תושבות (Niederlassungs-Erlaubnis)
• עם מסמך אישור שהייה-GB (Aufenthaltsdokument-GB)
• עם אישור שהייה קבוע של האיחוד האירופי (Erlaubnis zum Daueraufenthalt-EU)
• עם כרטיס כחול של האיחוד האירופי (Blauen Karte EU)
• עם כרטיס ICT או כרטיס ICT נייד (ICT-Karte oder einer Mobiler-ICT-Karte)
• עם סובלנות תעסוקתית (Beschäftigungs-Duldung)
• עם רישיון אישור עבודה בן לפחות 6 חודשים – במקרה זה יש הגבלות נוספות, יש לבדוק כל מקרה לגופו!

תחת הקישור הבא ניתן להגיש בקשה לקצבת הורים: www.familienportal.de.

את הבקשה לקצבה יש להגיש עד להגיעו של הילד/ה לגיל 3 חודשים!

עם שאלות ניתן להתקשר למספר 115 או למשרד המשפחה 030 201 791 30  או באימייל: [email protected]

 

מרכזי הורה-ילד

בגרמניה יש כל מיני סוגים של מסגרות להורים וילדיהם בגיל הרך. המסגרות מאורגנות ע"י העירייה, כנסיות או מסגרות שכונתיות.

על מנת למצוא את המסגרת המתאימה לכם באיזור מגוריכם תוכלו לחפש את המונחים הבאים:

• Mütterzentrum (מרכז אמהות)
• Familliezentrum (מרכז משפחות)
• Spiel- und Krabbelgruppe (קבוצות משחק)

 

מסגרות חינוך לגיל הרך

הלשכה האחראית על נושא זה נקראית "Jugendamt" ודרכה ניתן להגיש בקשה למקום במסגרת חינוכית. ילדים בני שנה ומעלה זכאים למקום במסגרת חינוכית, אם כי לעיתים יש זמן המתנה עד שמתפנה מקום במסגרת המבוקשת. ישנם סוגים שונים של מסגרות המתאימות לגיל הרך:

• Kita – קיצור של Kindertagesstätte. תחת "קיטה" ישנם מספר סוגים של מסגרות, כאשר הזמינות של כל מסגרת משתנה בין המדינות השונות בגרמניה.
  • Kinderkrippe – מסגרת לילדים עד גיל שלוש. בדרך כלל משוייך לקיטה גדולה יותר.
  • Kindergarten – מסגרת לילדים מגיל שלוש עד שבע. המסגרת פועלת בשעות הבוקר ולפעמים גם אחר הצהריים, כאשר להורים יש אפשרות לאסוף את הילדים כבר אחרי ארוחת הצהריים.
  • Kindertagesstätte – מסגרת לילדים מגיל שלוש עד שבע, המסגרת פועלת מהבוקר המוקדם ועד אחר הצהריים המאוחר.
  • Kinderhort – כמו "מועדונית". מסגרת לילדים מגיל שבע עד שתים עשרה, לזמן שאחרי בית הספר. הילדים יכולים לאכול שם ארוחת צהריים, להכין שיעורי בית ולשחק.
• Kindertagespflege – דומה ל"גנון משפחתי". המסגרת מוכרת ע"י המדינה, מקבילה ל-Kita ומתאימה במיוחד לילדים עד גיל 3, אך גם ילדים יותר גדולים יכולים ללכת אליה. במסגרת זו יש יחס של עד 5 ילדים למטפל/ת. הילדים מטופלים בדרך כלל בבית המטפל/ת. המטפלים מכונים Tagesmutter/ Tagesvater.

בגרמניה אין מחיר קבוע למסגרות החינוך לגיל הרך. טווח המחירים נע בין חינם ל-4,000 יורו בשנה. המחיר תלוי במדינה, הארגון שמפעיל את המסגרת, ההכנסה של ההורים, מספר הילדים של ההורים שנמצאים במסגרות ומספר השעות ביום בהן הילד/ה נמצאים במסגרת.