הדס, בת 51: אני גרה באירופה. אבא שלי חולה, אימא שלי מותשת, והאחים שלי שם מטפלים בהכול. אני מנסה לעזור מרחוק אבל מרגישה לחוצה ואשמה — שאני מפספסת את השנים האחרונות של ההורים, שאני לא בת ואחות טובה. איך אפשר להתמודד עם זה?
הדס יקרה, מה שקורה לך הוא סימן לתקופה בחיים שאף אחד לא מכין אותנו אליה: הרגע שבו אנחנו "הילדים.ות” הופכים.ות למי שמטפלים.ות בהורים שלנו ובפגיעות חדשה שמופיעה אצלם. פתאום אנחנו בעיסוק בבדיקות, בטפסים, בטיפולים…
וכשזה קורה בהגירה, מתווספת שכבה שלא תמיד מדברים עליה: הכול קורה מרחוק. לא דרך ביקור אחר הצהריים — אלא דרך מסך, שיחות וידאו קצרות מדי, טיסה יקרה מדי, ביקורים קצרים מדי.
הרבה מהגרים.ות חיים בשתי כרונולוגיות שונות: בבית הא.נשים שלנו בשלבי זיקנה, פגיעות, מחלה, בחלק האחרון במחזור החיים. בבית החדש – הנוכחות שלנו היא ב"כאן ועכשיו". אנחנו ממוקדים בניסיון ליצור חיים שעושים לנו טוב, להתאקלם, לבנות שיגרה ולנטוע שורשים.
הפער הזה הוא מציאות של מהגרים.ות רבים.ות, והקושי למולו הוא תגובה טבעית ונורמאלית למצב.
ועם זאת, אפשר לחשוב על זה גם אחרת: יש צורות שונות של נוכחות. יש נוכחות גופנית ויש נוכחות של החלטות, של שיחות, של התכוונות.
לפעמים מי שנמצא קרוב עושה את המגע, את התמיכה המיידית, את הטיפול ביומיום. ודווקא מי שחי רחוק רואה את התמונה הגדולה ומביא תנועה חשובה: פחות בהלה, יותר שקט ובהירות, תמיכה במטפלים.ות המיידיים.ות. אלו תפקידים שונים וחיוניים.
במקום לשאול "מה נכון לעשות?" ו“האם אני עושה מספיק?”, אפשר לשאול: "איך אני יכולה להיות נוכחת?", “מה אפשרי עבורי, בעולם שאני חיה בו עכשיו?”, ו-"איזו חלוקת תפקידים אני יכולה לעשות עם אלו שבארץ?".
ובמקביל, לשם הבריאות שלך, חשוב לשאול: איך אני שומרת על הקשר שלי לאבא בלי לאבד את עצמי? וזה אולי הדבר הכי חשוב: אפשר ללוות הורה מרחוק באופן עמוק ומשמעותי.
אפשר להיות “בת טובה” גם כשחיים 2,000 ק״מ משם. את לא צריכה לבחור בין “האדם שאת” לבין “הבת שאת”. את שתיהן. ויש מקום להחזיק את שתי האמיתות: אבא שלי צריך אותי. וגם – אני אדם שחי חיים שלמים.
כדי להחזיק מצבים כאלה לאורך זמן, אנחנו זקוקים.ות גם למשהו שמחזיק אותנו. חבר.ה, פעילות גופנית, כתיבה, התנדבות, דרך רוחנית. מומלץ מאוד למצוא פעולות שגרתיות שיעזרו לך להירגע ולהיטען במסע הארוך הזה.
אם גם את.ה רוצה לקבל עצה מהצוות המקצועי של "מתן" – אפשר לשלוח לנו שאלות לכתובת המייל [email protected] .
לתשומת לב –
- השאלות ייענו במסגרת הניוזלטר החודשי של "מתן".
- נשמור על פרטיותך ולא נפיץ את כתובת המייל ואת שמך. אנא ציינ.י במייל את גילך ואת השם הפרטי שלך, שיופיעו בניוזלטר.
- ננסה לענות לכל השאלות, אבל לא נוכל להבטיח ששאלתך תיענה.