1. שלב עוגנים קטנים: לשלב ביומיום דברים שמטעינים אנרגיה: מוזיקה, מקלחת חמה, ספל תה טוב, סרטון מצחיק ביוטיוב, עמוד מהספר. מעט אבל קבוע.
2. לאסוף רגעי חיות: שלג ראשון, פרח בחנות, ריח של כביסה טרייה, טעימה טובה. לזהות ולהגיד בלב: “זה רגע חי, נעים.”
3. לשאוף ליעדים קטנים, לא להישגים גדולים: לצאת רק עד הפינה (לא הליכה). לבחור פעולה אחת שמטעינה (לא שלוש). לשמור על קשר עם אדם אחד (לא לנהל את כולם.ן).
4. לבנות שגרות שמחזיקות ולא שוחקות: שעת שינה וקימה גמישה אך ברורה. שעה ביום בלי דרישות מאף אחד. טקס סיום יום: נר, תה, מקלחת, ספר.
5. להשתמש בחושים כדי להזין את הגוף: ריח (תה/תפוז/קינמון), מגע נעים (שמיכה/סוודר/גרביים), נקודת חום בגוף, 3 דקות מול נר או אדים. הגוף לפעמים יודע להיטען לפני שהראש מבין.
6. לשאול שאלות שמפחיתות עומס: מה אני לא צריכ.ה להחליט השבוע? מה יכול לחכות עד אחרי החורף? מכל מה שמעמיס ומלחיץ – מה שלי, ומה לא שלי?
7. להתיידד עם השקט: לשאול את עצמנו "מה מפחיד אותי לפגוש כשאני נח.ה? איך אפשר לווסת פחד לפני שהוא נהיה בהלה?"
8. להתמסר להזמנה של החורף: לשאול את עצמנו מה הסתיים השנה? מה דורש זמן לעיכול ולקבלה? מה יוכל להתעורר רק אחרי מנוחה?
9. לבחור “חדר פנימי בטוח”: מקום, תמונה, אדם, זיכרון, שיר או משפט. משהו קבוע שאפשר לחזור אליו כשמרגישים.ות שמאבדים.ות עוגן או מצפן.
10. לזהות את תקרת האנרגיה היומית: 5 דקות? 20? שעה? לפעול לפי מה שאפשרי היום. לא למשטר את עצמנו לעשייה – גם לא לעשיית הסעיפים ברשימה הזו. להגיב בעדינות למשאבים שיש.