שי, 37: אני גרה כאן כבר כמעט שנתיים. בהתחלה הרגשתי שהולך לנו חלק: מצאנו עבודה, דירה, גן לילדה, הכול הסתדר מהר יחסית. בחודשים האחרונים זה השתנה. בעבודה מעירים לי על ה"סגנון הישראלי" שלי, נאלצנו להחליף שני גני ילדים, בעלי פוטר. יש לי כאן חברות, אבל זה עדיין לא מרגיש כמו החברות האמיתיות מהבית. החורף בלתי נסבל, הגרמנית והגרמנים מעייפים אותי, ואני מרגישה מדוכדכת, חסרת מוטיבציה ועצבנית. תוהה אם טעינו בהחלטה לעבור. לא יודעת מה לעשות.
היי שי,
מה שאת מתארת מוכר להרבה מאוד מהגרים.ות, במיוחד אחרי השנה-שנתיים הראשונות של ההגירה.
לעיתים מדברים על שלושה שלבים בהגירה: שלב ירח הדבש, שלב המשבר, שלב ההחלמה.
בתחילת מסע ההגירה יש לעיתים תחושה של “ירח דבש – יש חלום, התרגשות, ונטייה לראות בעיקר את מה שעובד: את ההזדמנויות, החידוש, היופי שבמקום החדש. זה שלב חשוב, כי התאהבות נותנת מוטיבציה וגורמת לנו לפעול ולבנות תשתיות חדשות.
ואז, לרבים.ות מגיע שלב אחר בתהליך והתחושות משתנות. עם הזמן מגוון החוויות מתרחב, ורואים.ות מה שלא ראינו קודם. מרגישים.ות יותר את הצדדים המאתגרים: ההבדלים התרבותיים בעבודה, הבירוקרטיה, הקושי לבנות רשת חברתית עמוקה, השפה, החורף, הגעגוע.
זה שלב שבו היומיום שלנו כולל רגעים שמעוררים בו תסכול, ניכור, אכזבה, ספקות ובדידות. זו חוויה שוחקת. לכן התחושות שאת מתארת – העייפות, העצבנות, הירידה במוטיבציה והמחשבות שאולי טעיתם בהחלטה – הן חלק מוכר מהשלב הזה אצל לא מעט מהגרים.ות.
אז איך אפשר להבין את השלב הזה? ומה יכול לעזור בימים כאלה?
אולי פסח שמתקרב יכול להאיר משהו גם על מסעות כאלה. בסיפור יציאת מצרים יש רגע דרמטי של יציאה, אבל לאחר מכן רוב הדרך מתרחשת דווקא במדבר. במדבר יש עייפות, געגוע וספקות. בני.ות ישראל אפילו מתגעגעים.ות לפעמים למצרים. זה לא סימן שהיציאה הייתה טעות; זה חלק מהדרך.
גם בהגירה יש לעיתים “מדבר” כזה. זו תקופה שבה אנחנו כבר לא במקום שממנו יצאנו, אבל גם עוד לא מרגישים.ות לגמרי בבית במקום החדש. ובתקופה הזו מתרחשת עבודה עמוקה: אנחנו לומדים.ות להכיר באתגרים במציאות החדשה, למצוא פתרונות, לעשות משא ומתן, להתפשר, ולהגיב לקשיים בדרכים חדשות.
במובן הזה, ה"מדבר" של ההגירה הוא לא רק תקופה של קושי. הוא גם הזמן שבו נבנים היסודות לחיים יציבים יותר כמהגרים.ות. מתוך ההתמודדות נוצרים כלים שיכולים ללוות אותנו שנים קדימה: גמישות, סבלנות, יצירתיות, דרכים חדשות ליצור קשרים, ויכולת לחיות בתוך מציאות שהיא לא אידיאלית – אבל גם לא נוראית.
עם הזמן, אצל רבים.ות מגיע שלב יציב יותר, "הארץ המובטחת" אם תרצי: החיים במקום החדש כבר לא מרגישים כמו חלום גדול, אבל גם לא כמו מדבר. הם הופכים להיות פשוט החיים: מורכבים, מוכרים יותר, ומחזיקים בתוכם גם שורשים חדשים וחירות.
אולי לכן, כמו בסיפור יציאת מצרים, המסע האמיתי של ההגירה לא מתרחש רק ברגע היציאה – אלא דווקא בדרך.
מאיתנו, צוות "מתן"
נ.ב.: אם תרצי כמה טיפים לנושא, המשיכי לקרוא בניוזלטר.
אם גם את.ה רוצה לקבל עצה מהצוות המקצועי של "מתן" – אפשר לשלוח לנו שאלות לכתובת המייל [email protected] .
לתשומת לב –
- השאלות ייענו במסגרת הניוזלטר החודשי של "מתן".
- נשמור על פרטיותך ולא נפיץ את כתובת המייל ואת שמך. אנא ציינ.י במייל את גילך ואת השם הפרטי שלך, שיופיעו בניוזלטר.
- ננסה לענות לכל השאלות, אבל לא נוכל להבטיח ששאלתך תיענה.