יעל, 36: פברואר הגיע, אחרי ינואר קפוא ומדכא מהרגיל, ואני מרגישה שנפלתי במלכודת הקלאסית של “החלטות שנה חדשה” שלא באמת קורות. כתבתי, ציירתי, תכננתי, שמתי בלו״ז — ובפועל אני בעיקר יושבת הרבה בבית ולא מזיזה כלום. אני נעה בין ייאוש, בוז עצמי ושעשוע יבש, מרגישה חסרת יכולת להתחייב, ולא בטוחה אם בכלל קיבלתי החלטות נכונות. מה לעשות?
היי יעל,
קודם כול, חשוב להגיד שמה שאת מתארת קורה להמון מאיתנו. זה לא אומר שאת חסרת מחויבות, או שההחלטות היו שגויות. זו לא את. להיפך: זו חוויה כל כך נפוצה, שכדאי רגע לעצור ולהתבונן בה. מדוע זה קורה?
אפשר לחשוב על זה כך: בתוך כל אחד.ת מאיתנו פועלים כמה חלקים שונים. יש חלקים שאוהבים החלטות לשנה החדשה — החלק שמתכנן, החלק שמדמיין, החלק שמשרטט “אני אידיאלי” עם חיים מסודרים, בריאים ומלאי משמעות.
ולצידם פועלים גם חלקים אחרים: כאלה שקשה להם לזוז בקור ובחושך, כאלה שזקוקים לקצב איטי יותר ולמרווחים של אי־עשייה, כאלה שמודעים למגבלות של זמן, כסף ואנרגיה, כאלו שתפקידם לעבד את החיים – להרגיש עייפות, ספק, געגוע, חרדה, שמחה או התרגשות – וצריכים זמן ומרחב בנפש שלנו.
כשמדובר בהחלטות לשנה החדשה, לא תמיד כל החלקים מעורבים באותו אופן. הרבה פעמים החלקים שמקבלים את ההחלטות אינם אותם חלקים שאחראים על המימוש ביומיום.
לכן כשאת כותבת שתכננת ובפועל לא זז הרבה – זה לא אומר שההחלטות היו “לא נכונות”. זה אומר שחלק אחד בך תכנן, וחלקים אחרים חיים עכשיו בקצב אחר, עם צרכים אחרים.
וכמהגרת, הסיפור הזה אולי מוכר לך. כי זה בדיוק מה שקורה גם בהגירה: החלטה גדולה מתקבלת מתוך אנרגיה מסוימת — חלום, תקווה, דמיון, צורך בשינוי — ואז מגיעים החיים עצמם. היומיום. הקשיים. העייפות. והמפגש בין הפנטזיה לבין המציאות.
אבל דווקא כאן יש נקודת חוזק. כמהגרים.ות, כבר פיתחנו מיומנויות חשובות: משא ומתן פנימי, פשרות, אינטגרציה בין קולות שונים. למדנו לחיות בין אידיאליזציה לבין הסתגלות, בין רצון גדול לבין צעדים קטנים, בין תקופות של אמונה ותקווה לבין ימים של ספק ועייפות.
אולי זו הזמנה לראות גם את “החלטות השנה החדשה” דרך העדשה הזו. לא כמבחן של כוח רצון אלא כתהליך של תכנון שמתאים למי שאנחנו באמת – עם היכולות שלנו וגם עם המגבלות. עם ימים של אנרגיה ועם ימים בלי. עם תנועה גדולה ועם תקופות של האטה.
אולי פברואר הוא הזדמנות להקשיב לכל החלקים שבתוכך: לאלו שחלמו ותכננו, וגם לאלו שמתקשים עכשיו במימוש. להבין מה פשוט ומה מאתגר, ולתכנן מתוך כבוד לכל הקולות שבתוכך
זה לא אומר לוותר על תנועה. זה אומר לבחור תנועה שאפשר לחיות איתה.
מאיתנו, צוות "מתן"
נ.ב.: אם תרצי כמה טיפים לנושא, המשיכי לקרוא בניוזלטר או לחצי כאן.
אם גם את.ה רוצה לקבל עצה מהצוות המקצועי של "מתן" – אפשר לשלוח לנו שאלות לכתובת המייל [email protected] .
לתשומת לב –
- השאלות ייענו במסגרת הניוזלטר החודשי של "מתן".
- נשמור על פרטיותך ולא נפיץ את כתובת המייל ואת שמך. אנא ציינ.י במייל את גילך ואת השם הפרטי שלך, שיופיעו בניוזלטר.
- ננסה לענות לכל השאלות, אבל לא נוכל להבטיח ששאלתך תיענה.