זוגיות פעם – פעם מזמן, הכל היה פשוט יותר. גדלים בכפר/שכונה לצד המשפחה המורחבת, ליד אנשים מוכרים, המסלול ברור, בגיל מוקדם מוצאים את בן/בת הזוג המתאים/ה (מתוך מספר מצומצם למדי של מועמודים/ות), נכנסים לזוגיות והקמת משפחה. פשוט וקל. בני הזוג באו מאותו רקע, מדברים אותה שפה, התפקידים בזוגיות היו ברורים (גבר בעבודה, אישה במטלות הבית). הציפיות בהתאם. כביכול פשוט, אבל גם מאוד מגביל.
זוגיות כיום – כיום זה קצת יותר מסובך. בהנף של אגודל, ישנן אופציות אין סופיות לבחור מהן. זוגיות היא משהו פחות מוגדר ולא מובנה – אפשר ליצור סוגי זוגיות חדשים בהקשרים רבים ושונים – מבחירת בן/בת הזוג, בניית משפחה, מיניות, מונוגמיות, ניהול כלכלי, תפקידים בבית, ועוד ועוד. הציפיות מהזוגיות הן בשמיים (כי כיום אנחנו יודעים שמגיע לנו הכי טוב שיש – אז אי אפשר להתפשר). מסובך. ודורש כוחות, תשומת לב, עבודה ומשאבים. מסובך יותר, אבל יכול לאפשר כל כך הרבה.
זוגיות ושפה – אפשר להסתכל על זוגיות כמערכת יחסים של בני זוג שמנסים להסתדר בזמן שהם מדברים שפות שונות. לא השפה הרשמית שבני הזוג מדברים – אלא השפה הרגשית של מערכת היחסים. השפה האישית-רגשית שהינה שפה ייחודית של כל אחד מבני הזוג. והאתגר בזוגיות היא ללמוד את השפה של הצד השני, ולזכור שלא בטוח שמבינים את השפה שלנו.
הגירה – הגירה הינה פעולה שוברת תבניות. המרחק והשחרור מהידוע והמוכר מכריח להכנס ל"אזור של חוסר נוחות". אי אפשר להסתמך על כל התובנות והידע שנמצא שם מילדות – בשפה (גרמנית קשה שפה), בהבנה של ניאונסים של תרבות (איך עומדים בתור לקופה בסופר), ביצירת בסיס חיים ושורשים חדשים. הגירה הינה משבר – לאו דווקא משבר רע, אלא משבר בכך שהוא קוטע את רצף החיים ונדרשים משאבים רבים כדי ליצור רצף חדש.
זוגיות והגירה – אם צריך משאבים כדי לתחזק זוגיות, וצריך משאבים כדי להתמודד עם הגירה – אז מה קורה כשמשלבים את השניים? הזוגיות יכולה להוות בסיס מעולה וחזק להתמודדות עם ההגירה – כאשר שני בני הזוג מוצאים את האיזון והתמיכה המתאימים. לצד זאת, יכולים לעלות קשיים מהשבירה של תבניות מוכרות, של אזור הנוחות – שבירה זאת דורשת מהזוגיות ליצור תבניות ומסורות חדשות ולהתמודד עם שאלות שבעבר לא היה צורך להתמודד עימן – איפה הבית שלנו, מה קורה כשאחד מבני הזוג משתלב והשני פחות, מה הזהות שלנו (לאומית, דתית, מסורתית), מה הקשר עם המשפחה המורחבת, אילו ערכי משפחה נרצה להעביר לילדים.
זוגיות רב תרבותית – אז דיברנו לפני רגע על זוגיות ושפה. מה קורה כשבני הזוג באמת לא מדברים אותה שפה. האמת שברמה הפסיכולוגית-זוגית – לא הרבה השתנה. עדיין יש שני בני זוג שמדברים שפות רגשיות-אישיות שונות (בדיוק באותו אופן שהיה גם אם הם היו מגיעים מאותו הכפר). אבל יש מרחק גדול יותר בהבנה של המסביב – תרבות, רקע, ניואנסים, כללים חברתיים, איך מראים אהבה או איך רבים בתרבויות השונות. החוויה בזוגיות רב תרבותית הינה בבסיסה יציאה מאזור נוחות של מוכרות, אך יכולה לאפשר גם חוויות מסעירות של גילוי, למידה, סקרנות ואתגר. ולמידת שפות חדשות (רגשיות ופרקטיות).
שורה תחתונה – אם אתם בזוגיות (או לפני, אחרי או במקביל לאחת), ואתם כן בגרמניה, כדאי לזכור שאתם בתהליך מתמשך של הגירה ושל למידת שפה. השפה המקומית, השפה של בן/בת הזוג, השפה הרגשית-אישית שלכם עצמכם/ן. כמו כל מי שבילה בספסלי הVolkshochschule או כל בית ספר לשפה אחר, יכול להבין עד כמה זה אינטנסיבי ומורכב ללמוד שפה חדשה. לכן זה חשוב מאוד, לתת לעצמכם/ן את הסבלנות, חמלה ואהבה, כדי שיהיה אפשר לעבור את התהליך המורכב הזה. ולדעת לבקש את התמיכה והעזרה של בן/בת הזוג (ולהיות שם גם בשבילו/ה), תוך כדי שדואגים למלא את המשאבים העצמיים שלכם. משבר דורש משאבים רבים, אבל הוא גם מאפשר לצמוח ולהצמיח.
"מתן" – חלק מהמחשבה על הקמת "מתן" היתה להיות אחד הכלים שמאפשרים התמודדות בשעת קושי ומשבר. כל אחד מעובדי ומתנדבי "מתן", חווה את אתגרי השפה, ההגירה והזוגיות שבין ישראל וגרמניה. לכן, "מתן" יכול לאפשר מקום שהינו אנונימי, עם הקשבה והרבה הבנה גם בהקשרים הזוגיים.