מחקר מפורסם עקב אחרי קבוצת אנשים במשך 75 שנים, מגיל ילדות ועד זקנה. במעקב אחר נתונים שונים, נמצא ממצא מרתק – הנתון שמנבא בצורה הטובה יותר כמה שנים אנשים יחיו ואיכות החיים לא היה כסף/מעמד/תורשה – אלא איכות מערכות היחסים בחייהם. מי שהיו לו מערכות יחסים איכותיות, קרובות (לאו דווקא רומנטיות), משמעותיות – איכות החיים היתה גבוהה וארוכה יותר.
אנחנו יצורים חברתיים, ככה בני האדם שרדו לאורך עשרות אלפי שנים, וככה הגוף והנפש שלנו פועלים גם היום. לצד זאת, אנחנו נמצאים בעידן חדש ומרתק – העולם משתנה, הקשרים הבינאישיים משתנים, ישנן אפשרויות מדהימות שלא היו בעבר. ברוב העולם המערבי כיום, האפשרות ליחיד לבטא את היחודיות האישית, הינה בשיאה. אנחנו יכולים להמציא את עצמנו באופן שמתאים לנו, לחתור אחר החלומות והשאיפות שלנו, ליצור מסגרות רומנטיות, משפחתיות וחברתיות חדשות.
ועדיין הבדידות כיום הינה בשיאה. יותר ויותר אנשים מדווחים על עליה בתחושת בדידות – בעיקר צעירים וקשישים. המצב הגיע לכך שבמדינות רבות ישנה התחייסות ציבורית לקושי שנוצר עקב בדידות (באנגליה הוסמכה לפני כמה שנים "שרה לענייני בדידות").
איך אפשר להסביר את הפרדוקס הזה – מצד אחד חופש אישי גדול יותר, ומצד שני תחושת בדידות גדולה יותר:
- מעבר מחברות מסורתיות/שבטיות לחברות מודרניות/אינדיווידואליות – אם בעבר הקבוצה באה לפני הפרט, כיום הפרט בא לפני הקבוצה. לצד החופש העצום שזה הביא ליחידים בחברה, זה מביא גם לחוסר בתמיכה של הקבוצה ולעלייה בבדידות.
- המהפכה הטכנולוגית – כיום הכל בקצה ידינו, החיבור מכל מקום בעולם לרשת, על פניו יוצר רשת חברתית חזקה וגלובלית. למעשה, אנחנו מופצצים בתחושת FOMO (Fear of missing out), הצפה של החושים, קושי בהתחייבות, פוטנציאל לקשרים רבים ושטחיים יותר.
- הגירה – עולם גלובאלי מלא אפשרויות. מי שקורה מאמר זה עבר ככל הנראה הגירה משמעותית בחייו לגרמניה. הגירה כוללת ניתוק מעוגני החוזק בארץ המקור (משפחה, קהילה, תרבות) וצורך בהתאקלמות בתרבות וחברה חדשים. התרבות הגרמנית מקדשת חוסר התערבות במרחב של האחר, דבר אשר שונה מאוד מהחוויה בישראל ובמדינות אחרות.
- מעבר לערים גדולות – רוב האוכלוסייה בעולם גרה כיום בערים גדולות, וזאת בניגוד לעבר. אם בעבר רבים חיו בקהילות קטנות שבהם היו הרבה אנשים מוכרים. דווקא בעיר הגדולה, שבה יש את כמות האנשים הכי גדולה, ישנו אתגר גדול יותר ליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים.
- אתגר בתחום הרומנטי – כיום ישנו עושר שלם באופן שבו אפשר ליצור זוגיות וקשרים רומנטיים. אך כחלק מעושר זה, מכך שהכל אפשרי, ומהדגש על אינדיוודואליזם, ישנו לחץ עצום על בן/בת הזוג לספק את כל הצרכים החברתיים שלנו. לחץ זה והדגש על האינדיוודואל, מוביל בין היתר לרמות גבוהות יותר של גירושים, חיים בנפרד, ותחושות של חוסר סיפוק במערכות היחסים.
- התארכות החיים – בעבר בני הגיל השלישי גרו עם המשפחה והיו חלק מהמארג הקהילתי. כיום, לצד התארכות החיים והשפע שהחיים יכולים להעניק בגילאים המבוגרים, ישנה גם בדידות הולכת וגדלה כאשר המשפחה לא גרה קרוב וכאשר אין תמיד מקום למבוגרים בחיי הצעירים.
- קורונה – בזמן הקורונה נמצא, באופן לא מפתיע, שרמות הבדידות, אובדנות, קשיים חברתיים, עלו באופן ניכר.
נשמע מדכא. קצת. אבל צריך לזכור שהחיים הם מורכבים, והחיים המודרניים מביאים עושר וחופש שלא היו מעולם. מה שאפשר לעשות, זה להתעקש לדאוג לרווחה האישית של עצמנו – וזאת על ידי המשימה של לא להיות בודדים. זה לא תמיד קל, אבל בהחלט יש מה לעשות –
להחליט ששמירה על קשרים חברתיים משמעותיים הינה בעדיפות גבוהה, מציאת אנשים עם תחומי עניין דומים, התנדבות ועשייה בארגונים שונים, חיפוש ויצירת קשרים קהילתיים בבניין/רחוב/שכונה שלי, יצירת טקסים ומסורות חדשות. מאחר והתפקידים המסורתיים כבר לא מחייבים, יצירה של מסגרת קהילתית וחברתית חדשה דורשת תשומת לב, משאבים ועקביות. מה שיכול לעזור הינה הידיעה שאם את.ה מרגיש.ה בדידות, רבים אחרים חולקים הרגשה זאת, ומחכים להזדמנות ליצור ביחד קשר משמעותי.
מי שחווה תחושת בדידות, ולא תמיד מצליח.ה למצוא לאן לפנות בזמן של קושי,
אנחנו במתן נמצאים וזמינים על מנת להקשיב.
מוזמנ.ת להתקשר כל ערב 20:00-22:00 0800-0001642
קישורים –
הרצאה על המחקר ארוך השנים על החשיבות של מערכות יחסים –
סרטון קצר על בדידות והכמיהה לקהילה –
Loneliness and Our Craving for Community – YouTube
מאמר מתוך גלובוס על בדידות בעולם כיום –
איך הפכה בריטניה לבירת הבדידות של אירופה – גלובס (globes.co.il)