למתקשרים מגרמניה
0800-0001642

מתקשרים מכל אירופה
+49-30-2383794

שיחות וואטסאפ
+49-176-84958019

שעות פעילות:
בכל ימות השבוע 20:00-22:00

בעולם מקביל: איך לנהל את היחסים עם לא-ישראלים.ות בזמן מלחמה?

כמהגרים.ות, רובנו מוקפים.ות בא.נשים לא ישראלים.ות. מאז תחילת המלחמה היחסים מביאים איתם אתגרים חדשים. אנחנו פה עם מידע וטיפים להתמודדות 

ישראלים.ות בארץ ובעולם עוברים.ות ימים קשים, וניצבים.ות בפני אתגרים שחלקם דומים וחלקם שונים. אחד מגורמי המצוקה העיקריים והייחודים של מהגרים.ות ישראלים.ות בחו"ל הוא היחסים והתקשורת עם הלא-ישראלים.ות שסביבם.ן.

"הם.ן לא התקשרו אליי", "יש שתיקה", "הלכתי לעבודה ולא דיברו איתי על זה", "הבאתי את הילדה לגן וסיפרתי לגננת והיא לא הביעה אמפטיה", "כשאני מדבר.ת איתו על זה הוא אומר לי שיש שני צדדים למטבע". אלו רק חלק מהמשפטים ששמענו בשבועיים האחרונים בקבוצות התמיכה ובשיחות הסיוע שעשינו ב"מתן" עם ישראלים.ות ברחבי אירופה.

זה יכול להיות עם בני ובנות הזוג ועם המשפחות שלהם.ן, עם השכנים.ות, החברים.ות, הקולגות, החברים.ות ללימודים, אנשי ונשות החינוך בסביבת הילדים.ות: עכשיו, יותר מאי פעם, אנחנו מחפשים.ות את התמיכה של הקהילה סביבנו, והמצוקה שלנו גוברת אם אנחנו נתקלים.ות בשתיקה או בהיעדר אמפטיה לכאב שלנו.

זו מצוקה שמצטרפת לכאבים שאנו חווים בימים אלו, לסימפטומים של לחץ לאחר אירוע טראומטי, תחושות אשמה ופחד, קשיי תפקוד, פחד מתקיפה במרחב הציבורי, ושאלות זהות שמציפות אותנו במפתיע. כתבנו על על כך במאמר קודם ומומלץ לקריאה.

גופי בברלין ואנכי בישראל: תגובות נפשיות של מהגרים.ות למלחמה בישראל ודרכי התמודדות

כפי שכתבנו במאמר הנ"ל, כל הנסיבות האלו יוצרות אירוע ייחודי בגוף ובנפש שלנו. אנחנו במצוקה, מערכת העצבים שלנו בדיס-רגולציה, המוח שלנו עובד אחרת – הוא מחפש איומים וסכנות, שואף להגנה עצמית ובטחון, לרוב באמצעות לחימה או בריחה.

במצב הזה המוח האנושי נוטה, לפעמים, לחשוב בצורה דיכוטומית. אז יכול להיות שהמוח – בלי שנשים לב או נשלוט בכך – חושב בצורה של "או שהיא בעדי או נגדי", "או שאני לבד או שאנחנו ביחד", "או שהוא בטוח לי או מסוכן לי". כשהמוח עובד ככה, כל היעדר תקשורת, עמדה תומכת מוצהרת או אמפטיה ברורה מהא.נשים סביבנו גורמים לנו לרגשות אינטנסיביים מאוד של חרדה, כעס, עלבון, בדידות, ייאוש, ניכור ועצב.

נוצר מצב שבו, מצד אחד, אנחנו באירוע שמערער ומטלטל את הזהות שלנו, ומחייב אותנו להתמודד עם שאלות של מי אנחנו, איפה אנחנו, מי הא.נשים שסביבנו, וזה לא דבר רע כי אלו השאלות המהותיות של הקיום. ומצד שני, אנחנו מנסים.ות להבין את השאלות ולענות עליהן מתוך מצב משברי, שבו המוח שלנו מתפקד על מצב דיכוטומי והרגשות שלנו סוערים.

כל אלו הן תגובות טבעיות, וזה מה שא.נשים עושים.ות, חושבים.ות וחווים.ות אחרי אירועים כמו אלו שעברנו בשבועיים וחצי האחרונים. 

הבדלים בינתרבותיים בעת משבר

לצד זאת, כדאי לנסות ולזכור שיש הסברים אפשריים נוספים להתנהגות של הא.נשים סביבנו, שקשורים לכך שהם.ן אינם.ן ישראלים.ות. ייתכן שהם.ן חושבים.ות עלינו ורוצים.ות לתמוך בנו, אבל יש מחסומים בדרכם.ן. 

הנה כמה דוגמאות אפשריות:

  • איך מתקשרים עם א.נשים לאחר משבר? עבור הרבה גרמנים.ות, למשל, לא מקובל ליצור קשר עם א.נשים מיד לאחר שקרובים.ות להם.ן נפטרו, או לאחר משבר גדול. ההנחה היא שכדי להיות מכבדים.ות ותומכים.ות עלינו להניח לאחרים.ות להחלים בעצמם.ן, וליצור קשר במועד מאוחר יותר. כלומר, לשלוח הודעה או להתקשר יהיה מעשה של חוצפה, חודרנות, כפייה, הכבדה, והיעדר כבוד. בישראל אנחנו עושים.ות בדיוק ההיפך, כמובן, וזה יכול לעורר אי הבנה תרבותית כואבת במיוחד. 

 

  • מדוע כואב עכשיו לכל הישראלים.ות? רוב המדינות בעולם הן גדולות וישנות בהשוואה לישראל. לא.נשים ממדינות כאלו יכול להיות קשה לדמיין את האינטימיות שיש בישראליות. במקרה הנוכחי- משהו קרה בישראל, וכולנו שותתי דם. זוהי טראומה לאומית. רובנו מכירים.ות א.נשים שנפגעו, כולנו דואגים.ות לעתיד המשפחה והחברים.ות שלנו בארץ, רובנו ביקרנו בעבר במקומות חדירת המחבלים. כשגדלים.ות במדינות גדולות, קשה לדמיין עד כמה מה שקרה בישראל חודר לעומק של כל אחד ואחת מאיתנו. זה מתקשר להבדלים בינתרבותיים רחבים יותר. בגרמניה, למשל, החברה היא מטבעה סגורה ו"כל אחד בשלו", בעוד שהחברה הישראלית מאוד פתוחה, קרובה ויש תחושה שכולם "אחים". זו נקודה שלא ברורה להרבה גרמנים.ות – שגם מבלי לאבד אדם קרוב אנחנו סובלים.ות כי התרבות שלנו מאוד משפחתית וחמה. כך שלא תמיד קל לאחרים.ות להבין שאם אנחנו ישראלים.ות – אנחנו בוודאי במצוקה כרגע וכדאי שהם.ן יתקשרו איתנו סביב זה.

 

  • האם זה דיון פוליטי או שיתוף בכאב? לכך מתקשרת גם הפוליטיקה. אנחנו חווים.ות כרגע, כישראלים.ות, כאב שקשור לנושא פוליטי. החוויה העיקרית של א.נשים לכל רוחב הקשת הפוליטית היא כאב. עבור לא ישראלים.ות, לא בהכרח ניתן להבין שהכאב כל כך עמוק, עד שהפוליטיקה אינה הנושא העיקרי, אפילו אם הכאב קשור לנושאים פוליטיים. וכך, אחרים.ות יכולים.ות לנהל איתנו דיונים פוליטיים מבלי לדמיין את המציאות הישראלית במדינה הקטנה והמשפחתית שלנו, ועד כמה אנחנו למעשה כואבים.ות.

 

  • איך לדבר תמיכה? בתרבויות רבות לא מקשרים תמיכה עם הבעת רגשות או בשהייה עם רגשות סוערים של אחרים.ות. ההגדרה לשיחה תומכת עם אדם במצוקה רגשית היא לחשוב יחד על פתרונות ודרכים לצאת מהבעיה ולחזור לשגרה בטוחה ורגועה. היות ואין כזה פתרון למצב הנוכחי, לא.נשים מסוימים.ות זה עשוי להראות כלא מכבד ואפילו מזיק ליצור קשר עם ישראלים.ות במצוקה בלי משהו מרגיע או "פותר" להגיד. או, כשהם.ן יוצרים.ות קשר, ינסו לפתור עם המצב, ולפעמים ישתמשו בטיעונים פוליטיים שיחוו על ידינו כ"קרים", "יבשים", "לא רואים את מה שנעשה לנו", "לא רואים את הכאב שלי".      

 

  • מה לעשות כשיש איום? עם כל העצב שבדבר, כדאי לזכור שאנחנו בישראל רגילים.ות למצבים של מצוקה, איום, היעדר בטיחות, אלימות וסכנת חיים. זה עדיין מזעזע ומקפיא אותנו, אבל יש לנו נסיון מסוים עם התחושות האלו. בהרבה מדינות אחרות א.נשים חיו חיים יחסים בטוחים ויציבים, לא נחשפו לאיומים כאלו, לא הרגישו רגשות כאלו או למדו איך לחיות איתם. הסיפורים והעדויות שמגיעים עכשיו מישראל, כולל איומים אפשריים לישראלים.ות בערים שונות בעולם, מפגישים את החברים.ות, הקולגות ובני.ות הזוג שלנו עם עוצמת רגשות שהם.ן לא בהכרח יודעים.ות איך להגיב לה. הם.ן נמצאים.ות עצמם במצוקה, ולא יודעים.ות איך להתארגן סביבה בצורה שתעזור להם.ן ליצור קשר ולתמוך בנו. על מנת להתמודד עם ההצפה הזו, ייתכן שחלק מהלא ישראלים.ות יימנעו מקשר, או שבזמן תקשורת יתמכו פחות בכאב שלנו וידברו בצורה יותר שכלתנית או פוליטית, וזה יגרום לנו להרגיש שהכאב הנורא שלנו הוא שקוף בידי א.נשים שהחשבנו כ"שלנו".

 

חשוב לזכור שבכל המקרים האלו, הדברים לרוב שקופים, לא מודעים ולא נשלטים לא.נשים עצמם.ן. זה לא נעשה בכוונה. 

כל זאת, כמובן, מבלי לעשות אידיאליזציה כוללת ומבלי לבטל את העובדה שוודאי שיש סביבנו גם כאלו שלא תומכים.ות בנו ובכאב שלנו. ועדיין, חשוב שנוכל לזכור ולהזכיר לעצמנו שיש עוד דרכים להבין ולפרש את ההתנהגויות של הא.נשים הלא ישראלים.ות שסביבנו, מלבד היעדר אמפטיה, חוסר רצון לתמוך, או עמדה פוליטית אנטי-ישראלית.

שתי אצבעות של אנשים שונים, בקושי נוגעות. מסמן את הרצון לקרבה והפער בין לא ישראלים.ות וישראלים.ות בזמן המלחמה

אז מה אפשר לעשות? 

הנה כמה טיפים לניהול היחסים עם הלא-ישראלים.ות סביבכם.ן כרגע, אם אתם.ן מרגישים.ות חוסר בתמיכה, שיחות או תקשורת אמפטית:

1. הפרידו בין תמיכה להבנה – נסו לבקש תמיכה ולצפות לה מהחברים.ות ובני.בנות הזוג הלא-ישראלים.ות, ולפנות לישראלים.ות כדי לקבל הבנה ותחושת שותפות. ישראלים.ות חווים.ות כרגע אבל משותף, ויכולים.ות להבין אלו את אלו. דמיינו את זה כמו מוות של בן.בת משפחה – יש סוג של אבל שרק שאר המשפחה תוכל להבין, וא.נשים חיצוניים.ות יוכלו להבין במידה מוגבלת בלבד. אנחנו במצב של משאבים מוגבלים, והנסיון לעזור ללא-ישראלים.ות להבין אותנו כמו שאנחנו רוצים.ות יכול לרוקן אותנו מאנרגיות. אם אין ישראלים.ות סביבכם.ן נסו למצוא אותם.ן. הציעו להיפגש לקפה, אפילו לעשרים דקות, לכו למפגשים קהילתיים, הצטרפו לשיחות זום, התקשרו אלינו ל"מתן". כל דבר עובד.

2. הגדירו מהי תמיכה עבורכם.ן – א.נשים שונים תומכים.ות בצורות שונות, ובתרבויות שונות תמיכה נראית אחרת. אם תרצו לקבל תמיכה מסוימת מהלא-ישראלים.ות סביבכם.ן, ספרו להם מהי. לקבל חיבוק? לראות טלוויזיה מטופשת? שרק יקשיבו לכם ויהנהנו? שיביאו לכם אוכל? שיבואו אתכם להפגנות? שיעצרו אתכם.ן מלראות מדיה כל היום או דווקא שיתמכו בכם.ן בכך? לא משנה מה יהיה תומך עבורכם.ן, אימרו להם.ן את זה. ייתכן שעבורם.ן ריחוק, שתיקה, פתרון בעיות, רציונליזציה וכו' וכו' – הם אקטים תומכים, והם לא יודעים שעבורכם.ן זה אחרת. ככל שתגדירו טוב יותר מה אתם.ן צריכים.ות ותאמרו זאת בקול, גדל הסיכוי שתקבלו זאת מא.נשים שאוהבים.ות אתכם.ות.
תוכלו לקרוא עוד במאמר שכתבנו על "איך לבקש תמיכה".

3. הבחינו בין כאב לפוליטיקה – אנחנו מדברים.ות כרגע שיחה שבה מעורבבים כאב ופוליטיקה. לא.נשים לא ישראלים.ות, מסיבות שצוינו עד כה, ייתכן שקל יותר לשמוע את הדיון הפוליטי במשפטים שלכם.ן, ולא את הכאב. נרצה לבקש מהם.ן, כרגע, לראות את הכאב ולא את הפוליטיקה, לתמוך בנו בזמן אבל. גם פה, כדאי שנעזור להם.ן לעזור לנו וננסח את זה בבהירות: "לצד הפוליטיקה, כרגע כואב לי, אני מתאבל.ת, אני מפחד.ת, ואני מבקש.ת שתהיו איתי בכאב שלי ותתמכו בי. זוהי לא בקשה שתוותרו על העמדות הפוליטיות שלכם.ן – אלא שהשיחה לא תלך לדיון פוליטי למשך כמה דקות, שעות, ימים או שבועות, עד שארגיש טוב יותר ומסוגל.ת לקיים אותה".  

4. בחרו היכן להשקיע את המשאבים שלכם.ן – את הטיפים האלו לא חובה ליישם עם כל לא-ישראלי בסביבתכם.ן, זה יכול לרוקן מאנרגיות. בחרו עם מי לנהל את השיחות האלו. אולי עם בני.ות הזוג והקולגות כן, אבל לא עם חברים.ות יותר רחוקים.ות או עם הגננות. ייתכן שדווקא עם המורים.ות בבית הספר והגיסים.ות כן, אבל לא עם החברים.ות ללימודים.

5. אפשרו לעצמכם.ן לקחת הפסקה מהיחסים: הרשו לעצמכם.ן לבחור עם מי לבלות עכשיו זמן ובמי להשקיע משאבים ומחשבות. נסו, כמיטב יכולתכם.ן, לזהות א.נשים שיכולים.ות להיות מטעינים.ות ותומכים.ות – ישראלים.ות ולא ישראלים.ות – ולבלות זמן איתם.ן. מותר לבחור לקחת הפסקה ממערכות יחסים מסוימות, שבהן הצד השני לא מסוגל לתת לכם.ן את סוג התקשורת / התמיכה שאתם.ן מבקשים.ות. זה לא כל הסיפור של היחסים, וזה לא חייב להיות לתמיד – ניתן לחזור ולדבר על הדברים כשנהיה יותר ברוגע ומערכת העצבים שלנו תהיה מווסתת יותר. 

6. הרשו לעצמכם.ן להרגיש – זה יכול להיות מתסכל, מתיש ומקומם, לחשוב שהאהובים.ות עלינו לא יכולים.ות להבין לגמרי משהו כל כך עוצמתי שעובר עלינו, או שאנחנו אלו שצריכים.ות לומר מה עובר עלינו ומה אנחנו צריכים.ות. זה בסדר להרגיש ככה, זו תגובה טבעית למצב. זה חלק מאיך שמהגרים.ות ישראלים.ות מרגישים.ות כרגע, וזה נורמאלי לגמרי.

7. תימכו בעצמכם.ן – אל תשכחו לטפל בעצמכם.ן ולווסת את מערכת העצבים, כדי לדאוג לאיזון ולהחלמה. כל הטיפים נמצאים במאמר הזה באתר שלנו.

המידע שבמאמר הנוכחי מיועד למי שנתקלים.ות באתגרים ביחסים עם הלא ישראלים.ות סביבם.ן. כמובן שיש בינינו גם כאלה שחווים.ות תמיכה ומענה מספק מצד המכרים.יות ובני.ות זוג הלא ישראליים.ות, וזה מבורך ונפלא.

זכרו גם שאנחנו במתן זמינים לכם.ן לשיחת תמיכה טלפונית. הקו הקו פתוח בין השעות 20:00-22:00 במספר 0800-0001642 (למחייגים בגרמניה), 493023283794 + (למחייגים מכל אירופה) ובשיחת וואטסאפ למספר +49-176-84958019.

 

איך לבקש תמיכה

 

תמונה: Shoeib Abolhassani  מאתר  Unsplash

בעקבות המלחמה בישראל

בעקבות המלחמה בישראל 'מתן קו קשב ותמיכה בעברית' פועל במתכונת מורחבת
הקו זמין בגרמניה ובכל אירופה בכל יום בין השעות 20:00-22:00 במספר 493023283794+ (בכל אירופה), במספר 08000001642 (בגרמניה) או בוואטסאפ במספר 49-176-84958019 +